לימודים גבוהים בהולנד: מה חשוב לדעת כבר מהתיכון ועד ההרשמה לאוניברסיטה

Rachel Lavie
לפני 6 ימים
זמן קריאה 3 דקות

אם אתם הורים לילדים במערכת החינוך ההולנדית, או משפחה שעברה להולנד וחושבת קדימה, חשוב לדעת שהדרך ללימודים גבוהים כאן לא מתחילה רק בסוף התיכון. בהולנד, למסלול שבו הילד או הילדה לומדים בתיכון יש השפעה ממשית על סוג הלימודים שאפשר להמשיך אליהם אחר כך.

טבלה מרכזת של ״אוניברסטאות בהולנד״ לצפייה בסוף המאמר

קודם כול: להבין את ההבדל בין HAVO ל־VWO

שני המסלולים המרכזיים שמעניינים הורים שחושבים על לימודים גבוהים הם HAVO ו־VWO.

:HAVO

מסיימים לימודים בתיכון בגיל 16-17 (מקבילה של כיתה יא׳)

:VWO

מסיימים לימודים בתירון בגילאי 17-18 (כמו בגרות מלאה בכיתה יב׳)

ההבדל המהותי הוא ש־HAVO מוביל בדרך כלל ל־HBO, כלומר ללימודים גבוהים יישומיים, ואילו VWO מוביל ישירות לאוניברסיטה מחקרית.

אז מה ההבדל בפועל בין HBO לבין אוניברסיטה מחקרית?

זו אחת הנקודות שהכי מבלבלות הורים, כי בשני המקרים מדובר ב״לימודים גבוהים״, אבל לא באותו סוג.

HBO הוא מסלול יותר יישומי. הלימודים שם מחוברים יותר לעולם העבודה, לפרקטיקה, להתנסות מקצועית ולמקצוע עצמו.

אוניברסיטה מחקרית היא בדרך כלל יותר תיאורטית, עיונית ואקדמית, עם יותר דגש על מחקר, קריאה, כתיבה והעמקה.

לדוגמא:

אחרי HAVO אפשר להמשיך ללימודים כגון:

סיעוד, חינוך, פיזיותרפיה, עיצוב, תקשורת, תיירות, מנהל עסקים או מקצועות יישומיים נוספים.

אחרי VWO אפשר להמשיך לאוניברסיטה מחקרית, וללמוד למשל:

רפואה, משפטים, פסיכולוגיה, כלכלה, ביולוגיה, יחסים בינלאומיים, הנדסה או מדעי המחשב.

** לפעמים אותו תחום קיים גם ב־HBO וגם באוניברסיטה, אבל אופי הלימודים יהיה שונה. למשל, מנהל עסקים או פסיכולוגיה ב־HBO יהיו בדרך כלל יותר מעשיים, ואילו באוניברסיטה מחקרית יותר עיוניים ומעמיקים.

ואפשר לעבור מ־HAVO ל־VWO?

כן, וזה נראה לי יגרום להרבה הורים פה לנשום לרווחה.

גם אם ילד התחיל במסלול HAVO, זה לא אומר שהדרך לאוניברסיטה מחקרית נסגרת. במערכת ההולנדית אפשר להתקדם, ובמקרים רבים מי שמסיים HAVO יכול להמשיך ל־5 VWO וכך לפתוח לעצמו בהמשך דלת ישירה לאוניברסיטה מחקרית. בנוסף, יש גם אפשרות במקרים מסוימים להיבחן במקצוע מסוים ברמה גבוהה יותר, למשל תלמיד HAVO שנבחן באנגלית ברמת VWO.

זו בדיוק הסיבה שלא צריך לראות את המסלול הראשוני כחותמת סופית. לפעמים זו פשוט נקודת פתיחה, ואפשר בהחלט להתקדם ממנה.

איך נרשמים ללימודים בהולנד?

ההרשמה ללימודים גבוהים בהולנד נעשית דרך Studielink, מערכת ההרשמה המרכזית. המועדים הכלליים שחשוב להכיר הם:

15 בינואר: לתכניות מסוג numerus fixus, כלומר תכניות עם מספר מקומות מוגבל ותהליך מיון.

1 במאי: לרוב שאר התכניות.

תמיד חשוב לבדוק גם מול המוסד עצמו, כי ייתכנו הבדלים לפי תכנית או מוסד.

מה זה numerus fixus?

מדובר בתכניות עם מכסה מוגבלת של מקומות.

כלומר, לא תמיד מספיק רק לעמוד בתנאי הסף, אלא יש גם תהליך בחירה. זה רלוונטי לעיתים בתחומים מבוקשים כמו פסיכולוגיה, עסקים, רפואה ותחומים נוספים, תלוי במוסד. לכן מי שמכוון למסלול כזה צריך להיערך מוקדם ולהיות מסודר מאוד עם תהליך ההרשמה.

כמה עולה ללמוד בהולנד?

שכר הלימוד הרשמי הבסיסי, כלומר statutory tuition fee, הוא €2,694 לשנת 2026/27. אבל חשוב להבין שזה לא בהכרח מה שכל אחד משלם. הסכום הזה חל רק על מי שזכאי לתעריף הממשלתי. מי שלא זכאי, משלם בדרך כלל institutional tuition fee, והוא יכול להיות גבוה יותר משמעותית, תלוי במוסד ובתכנית.

ומה עם מלגות?

יש מלגות לסטודנטים בינלאומיים, אבל חשוב להגיע עם ציפיות ריאליות. אחת המלגות המוכרות היא NL Scholarship, שמיועדת לסטודנטים מחוץ ל־EEA שרוצים לעשות תואר ראשון או שני בהולנד.

ותמיד כדאי לכם לבדוק גם באתר של המוסד עצמו אילו מלגות קיימות.

חשוב שתדעו: עבור חלק מהמלגות צריך להראות שכבר התקבלתם או שהמועמדות לתכנית הלימודים נמצאת בתהליך.

לכן בדרך כלל נהוג להגיש מועמדות ללימודים, ורק אחר כך מגישים מועמדות למלגה.

למה חשוב לבדוק אוניברסיטה לפי תחום, ולא רק לפי ״שם״ האוניברסיטה?

אחת הטעויות הנפוצות היא להסתכל רק על “האוניברסיטה הכי מוכרת”, במקום לחפש איזה מוסד הכי חזק בתחום שמעניין את הילד או הילדה.

יש אוניברסיטאות שמובילות בתחומים מאוד מסוימים, וגם אם השם שלהן פחות מוכר לקהל הישראלי, דווקא הן יכולות להיות הבחירה הכי נכונה. לכן תמיד שווה לבדוק לא רק את השם של המוסד, אלא גם באילו תחומים הוא באמת מצטיין, איזה סוג לימודים הוא מציע, ומה האופי שלו.

אז איך מתחילים לעשות סדר?

הדרך הכי פשוטה להתחיל היא עם ארבע שאלות:

האם הילד או הילדה נמצאים במסלול HAVO או VWO?
האם מתאים להם יותר מסלול יישומי או מחקרי?
איזה תחום לימודים באמת מעניין אותם?
ואיזה סוג סביבה מתאים להם יותר: עיר גדולה, עיר סטודנטיאלית, מוסד בינלאומי או מקום קטן וממוקד יותר?