איך בוחרים יעד למעבר ולמה בחרנו לעבור דווקא להולנד?

אם גם אתם, כמונו, חולמים על חיים בחו״ל, סביר להניח שכבר דמיינתם את זה לא פעם. אולי אפילו בדקתם כמה יעדים, התלהבתם, התבלבלתם, ושוב חזרתם לנקודת ההתחלה.

וזה לגמרי מובן. בחירת מדינה למעבר היא החלטה מורכבת, עמוקה, ומשנה חיים לא רק עבורכם, אלא עבור כל בני המשפחה. לכל יעד יש יתרונות וחסרונות, כי אין באמת מקום מושלם בעולם.

החוכמה היא לבחור את המקום שהכי מתאים לצרכים שלכם, לסגנון החיים שלכם ולערכים שחשובים לכם כיחידים, כזוג או כמשפחה.

אז איך בכלל בוחרים יעד למעבר?

הדבר הראשון שחשוב להבין הוא האם אתם מחפשים יעד ל״חוויה״ או ל״הגירה״.

יש הבדל גדול בין מעבר זמני לצורך התאווררות, הרפתקה או שינוי אווירה, לבין מעבר שמיועד לטווח ארוך מקום שבו תרצו באמת לבנות חיים.

יש לא מעט מדינות שיכולות להתאים לחוויה של שנה-שנתיים, אבל הרבה פחות מדינות שמתאימות להגירה אמיתית.

ומכיוון שמעבר למדינה אחרת הוא תהליך מטלטל, מעייף ומאוד משמעותי (במיוחד עם ילדים) רצוי לדייק ככל האפשר בבחירה ולעשות אותה מתוך מחשבה עמוקה.

אנחנו ידענו מההתחלה שאנחנו מחפשים יעד לטווח רחוק והיה לנו חשוב לעבור למדינה מפותחת, יציבה, מתקדמת, חזקה כלכלית אבל לא רק.

אז למה דווקא הולנד?

שפה:

אחד הדברים שהיו משמעותיים עבורנו בבחירת היעד היה נושא השפה.

הולנד נחשבת לאחת המדינות עם רמת האנגלית הגבוהה ביותר בעולם, מבין המדינות שבהן אנגלית אינה שפת אם — וזה יתרון עצום.למה? כי זה משפיע כמעט על כל חלק בתהליך ההתמקמות:

• בירוקרטיה יומיומית

• חיפוש עבודה

• תקשורת עם מוסדות

• השתלבות חברתית

  
  

כולם כאן מדברים אנגלית ברמה גבוהה מאוד, ואני יכולה להעיד מניסיון אישי, כאחת שחיה כאן כבר כמה שנים, שבהולנד אפשר לנהל חיים מלאים, טובים ונוחים גם בלי לדעת הולנדית.

עם זאת, אם אתם חושבים על הגירה לטווח ארוך אני כן חושבת שכדאי ללמוד הולנדית.

לא רק בשביל הפרקטיקה, אלא בעיקר בשביל תחושת השייכות. כי בסוף, להבין את השפה של המקום זה גם להתחיל להרגיש חלק ממנו.

חינוך ציבורי ברמה גבוהה:

אחד הקריטריונים הכי חשובים עבורנו היה נושא החינוך.

ולא סתם חינוך - אלא דווקא החינוך הציבורי.

למה?

כי בעיניי, מסגרות פרטיות ובינלאומיות יכולות להיות טובות כמעט בכל מקום. החוכמה היא לבדוק איך נראית המערכת הציבורית -

זו שמחנכת את רוב הילדים במדינה, שמשקפת את הערכים של החברה, ושבסוף מספרת לכם הרבה מאוד על המקום שאתם עומדים לחיות בו.

במדינות רבות, בתי ספר פרטיים הם מצוינים אבל גם יקרים, מנותקים מהחברה המקומית, ולפעמים קצת בועתיים. אם אתם רוצים להשתלב באמת, להרגיש חלק, ולתת לילדים שלכם חיים מקומיים מערכת חינוך ציבורית טובה היא פקטור סופר משמעותי.

ובהולנד, מערכת החינוך הציבורית נחשבת איכותית מאוד, והיא כמעט חינמית.

יש כאן דגש גדול על כבוד הדדי, על יחסי אנוש, על עצמאות ועל רווחה רגשית של הילד. בבתי הספר היסודיים כמעט ואין שיעורי בית, יש מעט מאוד מבחנים, ואחד הדברים שהכי מפתיעים משפחות שמגיעות איתי לסיורים לפני מעבר הוא השקט שיש בכיתות בזמן הלימודים.

** בהולנד יש אופציה מעניינת של ״בתי ספר בינלאומיים-מסובסדים״ אשר מלמדים בשיטת IB בעלוית של כ-500-800 יורו לחודש בלבד. הרשימה במלאה פה

מנטליות

כשחיפשנו יעד למעבר, דיברתי עם לא מעט ישראלים שחיים במדינות שונות בעולם.היה לי חשוב להבין לא רק מה כתוב בנתונים ובטבלאות אלא איך מרגיש לחיות שם באמת.

ונכון, בסוף כל אחד חווה מקום אחרת. אבל כן יש מאפיינים תרבותיים מסוימים, ומה שאהבתי פה זה שבמובנים מסוימים ההולנדים די דומים לנו -

הם ישירים, פתוחים, אומרים את מה שהם חושבים, ופחות משחקים משחקים.

יש מי שיחווה את זה כקשיחות או אפילו כחוסר נימוס.

אני, באופן אישי, מאוד התחברתי לזה -

יש בזה משהו מאוד ברור ולא מתייפייף.

מעבר לזה, אני מוצאת את ההולנדים כאנשים חברותיים, תקשורתיים, לא מעט מהם גם פטפטנים לא קטנים ובמקרים רבים די קל להתחבר אליהם.

אבל כמו תמיד, גם כאן, זה לא רק ״איך הם״ אלא גם איך אתם מגיעים.

ואם יש לי טיפ אחד זהב הוא להגיע עם ראש ולב פתוח.

ליברליות

עוד נושא שהיה לנו חשוב מאוד הוא האופי הליברלי של המדינה.

באופן אישי, היה לנו חשוב לגור במקום שבו הדת (שום דת) לא מנהלת את המרחב הציבורי.

הולנד היא מדינה מאוד ליברלית, וזה מורגש בהרבה מאוד רבדים של החיים. יש בה מקום לשונות, לקבלה, לחופש מחשבה, ולגישה פחות שיפוטית ויותר פתוחה.

גם במערכת החינוך זה בא לידי ביטוי.בבתי ספר הולנדיים אין ״טיפטופי דת״ כמו שאנחנו מכירים ממקומות אחרים,

אלא יותר שיח רחב על דתות שונות, על תרבויות שונות, ועל ההבדלים ביניהן מתוך הסתכלות חברתית, תרבותית ופילוסופית.

אני מאוד אוהבת את הגישה הזו, ומאוד מתחברת אליה.

ולמי שזה רלוונטי עבורו באמסטרדם יש גם מסגרות חינוך ציבוריות יהודיות, כמו ״ראש פינה״ ביסודי ו״מיימונידס״ בתיכון, שהן יהודיות באופי שלהן אבל לא מוגדרות דתיות.

רוגע ואיזון בין בית לעבודה

אם יש משהו שאנחנו, הישראלים, ממש טובים בו זה לרוץ.

לעבוד בלי סוף, להיות זמינים כל הזמן, להספיק עוד, לעשות עוד, לדחוף עוד.

אבל בשלב מסוים, לנו לפחות, זה כבר הפסיק להרגיש כמו הישג והתחיל להרגיש כמו עייפות.

כשחיפשנו יעד למעבר, היה לנו חשוב מאוד למצוא מקום שבו יש יותר כבוד לחיים עצמם. לא רק לעבודה, לא רק לפרודוקטיביות, אלא גם לזמן פנוי, למשפחה, לשקט, לנשימה.

וזה אחד הדברים שהכי שבו את ליבי בהולנד.

יש כאן הרבה יותר איזון. פחות לחץ, פחות דרמה, פחות תחושת ״מרוץ״

לעובדים שכירים יש לרוב סביב 25 ימי חופשה בשנה, שעות הפנאי נחשבות קדושות, ובערב סביב 18:00 משפחות יושבות יחד לארוחת ערב. אחרי שעות העבודה, ברוב המקומות, לא מצופה ממך להיות זמין, וזה גם פשוט לא מקובל.

יש כאן הבנה אמיתית שלחיים יש עוד חלקים חוץ מעבודה וזה משהו שמאוד רצינו עבור עצמנו ועבור המשפחה שלנו.

רוצים לשמוע על עוד 7 סיבות נוספות למה הולנד זה יעד סופר מעניין לעבור אליו?

וובינר ״עוברים להולנד״ ההרצאה המקורית, המסודרת והנצפת ביותר שעזרה לאלפי ישראלים בשנים האחרונות להבין על מעבר וחיים בהולנד ניתנת לרכישה באתר!

לצפייה בוובינר ״עוברים להולנד״ לחצו כאן

מתלבטים? יש לכם מיליון שאלות ורוצים לעשות סדר בראש/ שאבנה לכם את המעבר מא׳-ת׳?

לתאום פגישת ייעוץ אישית לחצו כאן